#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנכנס לבית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין, על איזה דברים צריך להקפיד לאומרם עם הציבור?	"1) קדושה [דקיי""ל דיחיד אינו אומר קדושה]<br>2) יהא שמה רבא דקדיש<br> 3) אמן דהקל הקדוש ושומע תפילה<br>4) מודים [אבל אינו מוזכר ברמב""ם, וכן פסק הערוה""ש (סעי' ד') דא""צ לדקדק על מודים דהרי יכול לשחות באמצע הברכה, וזהו פשט בהמהרי""ל המובא בדרכ""מ (ס""ק א') ודלא כמ""ש הדרכ""מ דאוקמיה כששעה עוברת]<br>5) ברכו<br>6) קריאת התורה, וצריך לפסוק לשמוע לה ולענות ברכו ואמנים (ערוה""ש סעי' ז')<br>7) שאר אמנים [כן משמע מעטרת זקנים דיש ענין להמתין כדי שיענה כל אמנים דחזרת הש""ץ אם יש לו פנאי (ערוה""ש סעי' ט')]"	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין מודים להשאר דברים שבקדושה?	"הטעם במודים הוי דנראה ככופר אם אינו שוחה [ומש""ה אינו מותר להתחיל אלא אם יכול להגיע למודים או לברכה אחרת ששוחה בה כשיגיע הש""ץ למודים, ואז מותר אע""פ שהוא מבטל מודים דרבנן (ודלא כהאו""ז המובא בדרכ""מ ס""ק א') וגם יצמצם לומר ברכת שומע תפילה עם הש""ץ (מ""ב ס""ק ח')] משא""כ שאר הדברים שהם מחמת חשיבות אמירתם, אם כבר אמרם או משער שיאמרם לאחר זמן מותר [אבל במודים עדיין אסור, וגם איש""ר אסור דאין לה קצבה] (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ה')"	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה למודים אם מוכרח להתחיל שמ""ע כגון שגמר גאל ישראל וצריך לסמוך גאולה לתפילה?"	ישחה עמהם אם הוא באמצע הברכה	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"א""כ, למה אינו מותר להתחיל לכתחילה וידקדק לשחות באמצע הברכה?"	"עי' לקמן בסי' קי""ג לכמה תירוצים"	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך להגביה רגליו אם הוא באמצע שמ""ע בשעת קדושה?"	"רע""א הביא מפרישה כן, אבל הכפות תמרים (סוכה ל""ח) כתב לא {ונראה דליכא ראיה מהכפות תמרים דהוא ס""ל דאפי' במודים לא יכרע באמצע שמ""ע, וכי היכי דאנן קיי""ל לכרוע למודים ה""ה להגביה רגליו לקדושה}"	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה קדישים צריך להקפיד שלא יפסיד?	"כתב המג""א (ס""ק ג') דצריך להקפיד על כל הקדישים שאין להם קצבה, ואפשר דהקדישים מעלינו ואילך אינם בכלל זה, והחיי""א (כלל י""ט סעי' ח') מקיל אם כבר שמע או ישמע הקדישים במקום אחר (מ""ב ס""ק ה') [והחיי""א נמי מחמיר לשמוע אפי' הקדיש שלאחר עלינו], והערוה""ש (סעי' ז' - ח') מקיל יותר דנוהגין להקל כל זמן שישמע קדיש אחד באותה תפילה. {ונראה דלפי המג""א אינו תלוי בהשבעה קדישים המחויבים בהם (הנזכרים במ""ב לעיל סי' נ""ה ס""ק ה') דהרי שם מונים הקדיש אחר עלינו ואין מונים הקדיש אחר שמ""ע במעריב [ואע""פ שיש עוד שיטות במנין הקדישים מ""מ כך פסק המ""ב שם] אלא נראה דצריך לשמוע כל הקדישים עד קדיש תתקבל.}"	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להניח תפילין בביהכ""נ באופן שיפסיד קדיש שלפני ברוך שאמר?"	"{נראה דדינם כמו הקדישים שלאחר עלינו דיכול להפסידם, אבל בלא""ה ראוי להניח תפילין חוץ מביהכ""נ}"	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ההיתרים להתחיל שמ""ע אפי' אם יבטל קדושה וכו'?"	"1) אם יעבור זמן התפילה (סמ""ק, ב""י)<br>2) אם כבר שמע או ישמע אח""כ (מג""א ס""ק ג') [ולא מהני למודים, ולגבי קדיש לא מהני לפי המג""א אבל לפי החיי""א (המובא במ""ב ס""ק ה') והערוה""ש (סעי' ז' וסעי' ח') מהני]<br>3) אם יוצא חוץ מביהכ""נ (שע""ת ס""ק א' בשם הרשב""א ורמב""ן, מ""ב ס""ק א') {ונראה דעצה זו עדיפי טפי כשעומד במקום שיכול לראות המנין דאמרינן דמצטרף לטובה ולא לרעה} {ומשמע דהחיוב לומר דברים קדושים אלו אינם אלא אם הוא נמצא בתוך הציבור, ולפי''ז מובן למה אינו מחויב לילך ד' מילין או מיל לשמוע קדיש וקדושה (שלמת חיים סי' קל""ג), וגם מובן לפי""ז למה כשהוא עסוק בקדושה אינו מפסיק לענות איש""ר ממנין אחר (כה""ח סי' נ""ו ס""ק ה'), וע""ע באג""מ (או""ח ח""ד ס""ס ס""ח) דאוקמיה כשיש לו צורך גדול לצאת, ודוחק}<br>4) יכול להתחיל עם הש""ץ, עי' בסמוך"	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם סיים תפילתו בשעה שהגיע הש""ץ לאמי""ר, האם עונה גם ""אמן""?"	"כתב המג""א (ס""ק א') כיון שאינו מתכוין על מה שאמר אינו עונה אמן דהוי אמן יתומה אלא יענה ""יהא שמה רבא וכו'"" {דאינו יודע באיזה אמן הוא עונה עד שאומרים הציבור יהא שמיה רבא וכו' ותו לא מצי לענות אמן כיון שכבר ענו רוב הציבור}, אמנם אם יודע על מה קאי מותר לענות (פמ""ג א""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ד'), והערוה""ש (סעי' ט') סבר דלעולם יענה ""אמן יהא שמה רבא"" דס''ל דאמן קאי נמי על להבא."	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה מקום ימתין אם אינו יכול לגמור שמ""ע כדי שיאמר קדושה?"	"ימתין בשירה חדשה (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ב')"	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי נפק""מ במה דצריך לגמור משיגיע הש""ץ לקדיש, הרי צריך לגמור משיגיע הש""ץ לקדושה?"	"1) במעריב (מג""א ס""ק א')<br>2) אם כבר שמע או ישמע קדושה ממקום אחר (מחה""ש, מ""ב ס""ק ד')<br>3) יש נפק""מ אם בא אחר קדושה קודם קדיש (ערוה""ש סעי' ו', עי' מחה""ש)"	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי נפק""מ לאמן דהקל הקדוש אם צריך לגמור כדי שיאמר קדושה?"	"ה""נ יש נפק""מ אם כבר שמע או ישמע קדושה ממקום אחר א""נ שאינו יכול להתחיל שמ""ע עד לאחר הקל הקדוש (מ""ב ס""ק ה')"	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכא דמוכרח להתחיל [כגון שאם ימתין יעבור זמן תפילה], מהו הסדר הקדימות?	"1) איש""ר<br>2) קדושה<br>3) מודים [דאינו חמור כ""כ, וגם אפשר לשחות באמצע הברכה (מג""א ס""ק ב'), ולפעמים ברכו עדיף ממודים (דה""ח)]<br>4) ברכו<br> 5) אמן דהקל הקדוש ושומע תפילה<br>6) שאר אמנים<br>(מג""א ס""ק ב', פמ""ג מש""ז ס""ק א', ביה""ל ד""ה לקדושה)"	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם בא באמצע חזרת הש""ץ דמנחה ואם ימתין יפסיד תפילה בציבור דמעריב?"	"המג""א (ס""ק ב') מחדש דתפילה בציבור דתפילה אחרת עדיף מהפסד איש""ר וקדושה וכו' דעכשיו וצריך להתחיל מיד, אבל המ""ב (ס""ק ד') הביא ששאר הפוסקים חולקים עליו וס""ל דאיש""ר עדיף [ואפ""ה לא מצינו שצריך לילך ד' מילין או מיל אחד בעבור קדיש או קדושה (שלמת חיים סי' קל""ג, מ""ב דרשו) {וכבר ביארנו דאין חיוב להדר אחר קדיש וקדושה אלא אם הוא נמצא בציבור שאומרים קדיש וקדושה צריך לענות משא""כ לגבי תפילה בציבור מוטל על כל יחיד להדר אחר תפילה בציבור}]"	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא בין גאולה לתפילה?	"אינו עונה כלום אפי' איש""ר אבל יכול לשחות למודים [בשחרית] (ביה""ל ד""ה לקדושה)"	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא תפילה בציבור?	"כתב הפמ""ג (א""א ס""ק ב') דמבואר מהמג""א (ס""ק ב') דיש ב' דרגות, א' יש תפילה בציבור ממש כשמתחיל עם הציבור ולפי המג""א אפי' בתפילה אחרת זה עדיף מאיש""ר דתפילה זו [ולפי המ""ב איש""ר דתפילה זו עדיף], ושו""ת בצל החכמה (ח""ד סי' ג') הביא ראיה ממג""א לעיל (סי' ס""ו ס""ק י""א) דאפי' אם מתחיל מעט אחר הציבור מקרי תפילה בציבור ממש דכתב שם שהיו נוהגין להמתין בשירה חדשה או צור ישראל, וש""מ דמקרי תפילה בציבור, אלא שמסתפק הבצל החכמה אם צריך להתחיל בתוך ברכה ראשונה או ג' ברכות ראשונות, ב' כשמתחיל בשעה שהציבור מתפללין דהוא תפילה בציבור גרוע ולזה אפי' אמן דהקל הקדוש ושומע תפילה עדיפי ממנו (ומובא בביה""ל ד""ה לקדושה), אמנם מבואר מהערוה""ש (סעי' ג') דבשעה שהציבור עסוקים בתפילה זה מקרי תפילה בציבור, וגם מבואר מהערוה""ש (סעי' ה') דליכא חילוק בין התפילה בציבור שהתחיל כשהתחילו הציבור ובין תפילה שהתחיל אחר שהתחילו הציבור, ובלבד שהציבור עדיין עסוקים בתפילה [ובשניהם ביסוד איש""ר עדיף, אלא דאינו מסתבר דאינו יכול להתחיל להתפלל כשיודע שיספיד איש""ר וכמ""ש בסמוך]"	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להתחיל שמ""ע עם הציבור אם יודע בעצמו שיפסיד קדיש או קדושה?"	"הביה""ל (ד""ה הנכנס) מסתפק בדבר, ואינו ראיה ממה שאינו יכול להתחיל שמ""ע כשכבר התחילו הציבור דכבר כתב הפמ""ג דאין זה תפילה בציבור גמורה, וגם אין להביא ראיה ממה שאוקמיה הגמ' דוקא הנכנס לביהכ""נ ומצא שהציבור מתפללין דאפשר דאורחיה דמילתא נקט, ולפי המג""א פשוט דיכול להתחיל דהרי אפי' בשביל תפילה אחרת מותר להתחיל מיד כ""ש לתפילה זו, והערוה""ש (סעי' ה') כתב דמותר להתחיל מסברא דהרי הרבה נוהגין להאריך בתפילה ואין סברא שלעולם יבטלו מתפילת ציבור {והערוה""ש לשיטתו מוכרח לומר סברא זו דלדידיה אפי' כשמתחיל להתפלל מאוחר קצת מקרי תפילה בציבור ואפ""ה אמרינן בגמ' דאסור להתפלל אם יפסיד קדיש וקדושה, אלא על כרחך יש סברא דמותר להתחיל עם הציבור}, ושמעתי בשם האג""מ דאינו יכול להתחיל אלא היה מייעץ דיקדים להתפלל קודם הציבור [והא דאמרינן לעיל (סי' צ' סעי' י') דאסור להקדים תפילתו לתפילת ציבור היינו דוקא אם גם גומר תפילתו קודם שהתחיל הציבור אבל אם הציבור יתחילו באמצע תפילתו שפיר דמי, אכן ממ""ב לעיל (סי' ס""ו ס""ק ל""ה) משמע דרק במעט ליכא קפידא דאינו ניכר]"	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם ישמע קדושה במוסף האם מהני דמותר לו להתחיל בשחרית?	"כן (אשי ישראל פל""ג הע' א' בשם הגרח""ק, מ""ב דרשו) {אבל עדיין צריך ליזהר לענות אמן דשומע תפילה}"	סימן קט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד מתפללין עם הש""ץ?"	"מתחיל עם הש""ץ מלה במלה, ויאמר קדושה עמו ויאמר לדור ודור וכו' [ויש מח' אם יאמר קדושה בלחש או בקול (מאמ""ר, חזו""א, מ""ב דרשו, פסק""ת הע' 23)], וישתדל לסיים ברכות הקל הקדוש ושומע תפילה עם הש""ץ [ואפי' להמחבר דס""ל דהבבלי חולק על הירושלמי, מ""מ מודה דאם אפשר לתקן לגמור עם הש""ץ דכל הטעם שצריך לענות אמן לברכות הוא כדי שיהיה כאילו אמרם עם הש""ץ והכא הרי הוא אומרם עם הש""ץ], ומדינא מותר למהר לסיים שמ""ע בין הקל הקדוש לשומע תפילה אבל לכתחילה ראוי לומר כל ברכה וברכה עם הש""ץ {ויש לפרש ע""פ העטרת זקנים דטוב לומר אמן על כל ברכה וברכה} (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""א וס""ק י""ג)"	סימן קט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומר עם הש""ץ 1) עננו בתענית ציבור 2) אלקינו ואלקי אבותינו דברכת כהנים 3 ) עניית אמן לברכת כהנים ממש 4) הפיוטים ביוצרות?"	"1) לא, אלא יאמרנה בשומע תפילה כיחיד (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""א) 2) הערוה""ש (סעי' י""א) מסתפק בדבר דאינו דומה לענינו שהוא ברכה בשם ותקנוה רק לש""ץ משא""כ הברכת כהנים, ומסיים דלענ""ד יכול לאומרה עם הש""ץ. 3) יש בזה מח' אחרונים, שבט הלוי ואור לציון ורשז""א סברי דמותר, והחזו""א סבר שאסור (מ""ב דרשו) 4) לא (שבט הלוי ח""י סי' י""ז, מ""ב דרשו)"	סימן קט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לכתחילה להתפלל עם הש""ץ?"	"הדרכ""מ (ס""ק ד') מדייק מהטור דאינו מותר לכתחילה, וביאר המג""א (ס""ק ט') דלכתחילה צריך לשמוע להש""ץ כשהוא אומר נקדש, אכן כתב הלבושי שרד דעכשיו דנוהגין כהט""ז (סי' קכ""ה) דכל יחיד ויחיד נמי אומר נקדש נמצא שמותר לכתחילה להתפלל עם הש""ץ. (וכ""כ הביה""ל ד""ה אבל, אלא שסיים דבאמת הדין אינו כהט""ז ואינו נכון שהיחיד אומר נקדש) {ונראה דמש""כ המ""ב (ס""ק י""ד) דיש להקל להתפלל עם הש""ץ רק במקום צורך, זהו לשיטתו דס""ל דיחיד אינו אומר נקדש אבל לדידן שאומרים נקדש הוי מותר לכתחילה להתפלל עם הש""ץ} [והערוה""ש (סעי' י""ב) נמי כתב דמותר לכתחילה להתחיל עם הש""ץ, אלא שהוא מציע דיש כאן ט""ס והרמ""א שייך לסעי' ג', ע""ש, {אבל לכאורה אינו משמע כן ממה שהמג""א מציין לריש סי' קכ""ה}]"	סימן קט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם מתפלל עם הש""ץ האם היא נחשבת כתפילה בציבור?"	"החת""ס (חדשות סי' ד') והחזו""א סברי כן, והשלמת חיים (סי' ק""ל) והאג""מ (או""ח ח""ג סי' ט') סברי לא (מ""ב דרשו) {ולכאורה צ""ע להשיטות דנחשב ממש כתפילה בציבור, חדא, דא""כ למה יסבור הרמ""א דאינו לכתחילה להתפלל עם הש""ץ מחמת נקדש הרי הוא מרויח תפילה בציבור, ועוד, א""כ מי שנכנס לביהכ""נ ונמצא שהציבור באמצע שמ""ע למה מותר לו להתחיל עמהם כשהוא משער שיכול לגמור כדי שיענה קדושה הרי בזה אינו מקיים תפילה בציבור גמורה (לפי הפמ""ג) ואם ימתין ויתפלל עם הש""ץ יהא תפילה בציבור גמורה, וצ""ע, ולפי הערוה""ש ניחא דהוא ס""ל דמקיים תפילה בציבור אפי' אם מתחיל בשעה שהציבור מתפללין ואפ""ה אינו מותר להתחיל אלא כשהוא משער שיכול לענות קדושה, והשתא אמרינן דאפי' אם מתחיל עם הש""ץ ולא בשעה שהציבור מתפללין ג""כ מקרי תפילה בציבור}"	סימן קט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם לא התחיל עם הש""ץ אבל עכשיו נמצא שהוא עומד עם הש""ץ בקדושה?"	"יכול לומר קדושה עמהם (ביה""ל ד""ה אם), וכן מדויק מסעי' ג' דאינו יכול לומר קדושה דסדרא בשמ""ע מפני שאינן שוין בקדושה אבל מה שלא התפלל עם הש""ץ אינה מעכבת (ביה""ל ד""ה שאין) {ולפיכך אם נמצא בביהכ""נ שהש""ץ מתפלל במהירות יכול להתחיל שמ""ע קודם חזרת הש""ץ ויצמצם לגמור ברכת מחיה מתים עם הש""ץ (פסק""ת אות ד')}"	סימן קט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד ינהג אם הוא מתפלל נוסח אשכנז ורוצה להתפלל עם הש""ץ שמתפלל נוסח ספרד?"	"עד הקל הקדוש יתפלל בנוסח ספרד, אח""כ לפי הגרח""ק יכול להתפלל בנוסח אשכנז ולפי רשז""א צריך להתפלל בנוסח ספרד (מ""ב דרשו)"	סימן קט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם בשעה שהיה מתפלל עם הש""ץ טעה והתחיל אתה קדוש?"	"כתב אשי ישראל (פל""ג הע' י""ח) בשם הגרח""ק והליכות שלמה דכל זמן שלא גמר הברכה מותר לומר קדושה (מ""ב דרשו, פסק""ת אות ד') "	סימן קט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יחיד שהגיע לקדושה בשחרית, והציבור אומרים 1) קדושה דסדרא [ובא לציון] 2) קדושת יוצר אור 3) קדושה דמוסף, האם הוא יכול לומר קדושה עמהם?	"1) לא, דאין הקדושות שוות (תשובת הרשב""א) 2) ה""נ אינו יכול לענות דאין הקדושות שוות (מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק ט""ו) 3) הגאונים סברי דמותר, ולגבי שיטת תשובת הרשב""א יש בזה מח' בין הב""י ודרכ""מ, הב""י ס""ל דלפי הרשב""א אסור אבל הדרכ""מ (ס""ק ג') ס""ל דהרשב""א מודה דמותר [דדוקא קדושה דסדרא אוסר דהוי סיפור דברים בעלמא], וכן פסק המ""ב (ס""ק ט""ז) והערוה""ש (סעי' י""ג)"	סימן קט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי מה דקיי""ל דמפסיק לקדושה דמוסף בשחרית, באיזה נוסח אומר?"	"אומר הנוסח של מוסף ואינו הפסק כי העיקר קדושה הוא קק""ק והן שוין לעולם (מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן קט סעיף ג		
